פיגומים הם אמצעי בנייה חשוב מאוד שמיועד לשמש כנתיב תנועה ומשטח עבודה בגבהים שונים, בהתאם לגובה המבנה. את הפיגומים פורשים מסביב ובצמוד לקווי המתאר של המבנה בעזרת קונסטרוקציות שונות שמורכבות בעיקר מקורות פלדה, קורות עץ וסולמות. הפיגומים משמשים למגוון רחב של עבודות בנייה ובמגוון רחב של תנאי שטח, ועל כן פותחו מספר סוגי פיגומים שכל אחד מהם מתאים יותר לסוגי עבודה ותנאי שטח שונים. נושא הפיגומים מכוסה בישראל במסגרת תקן 9311 המפרט בדיוק את הדרישות שבהן חייבת לעמוד כל מערכת פיגומים פר פרויקט. חלק מרכזי ביכולת התאמת הפיגומים לפרויקט נשען על התאמת סוג הפיגום לסוג העבודה ולתוואי השטח ועל הסוגים השונים של הפיגומים הנמצאים בשימוש נכתוב בשורות הבאות.
פיגום חמורי
הפיגום החמורי הוא פיגום המורכב משלושה מרכיבי יסוד: משטח עבודה מעץ ושני סמוכות חמורים עשויים מתכת או עץ. הפיגום החמורי הוא המודל הפשוט והבסיסי ביותר של פיגום ויתרונו הוא בפשטות הרכבתו, במשקלו הקל ובזמינות הגבוהה שלו להרכבה מהירה ותחילת עבודה. יחד עם זאת, לפיגום החמורי ישנם גם חסרונות משמעותיים ובראשם יציבות מבנית נמוכה ומגבלת גובה מקסימלי. מאחר והפיגום החמורי מבוסס על הנחת משטח אחד על שני סמוכות ללא חיזוקים מיוחדים, יציבותו נחשבת לנמוכה למדי. יציבות זו הולכת ופוחתת ככל שהפיגום נישא לגובה רב יותר. כמו כן, גובה העבודה המקסימלי שניתן למתוח אליו את הפיגום הוא 2 מטר לכל היותר. את הפיגום החמורי יש להציב על קרקע ישרה ויציבה וכן יש להקפיד על עובי משטח העבודה, עובי קורות הסמוכות והמרחק בין הסמוכות, הכל בהתאם לתקנות.
פיגום עצמאי
פיגום עצמאי, המכונה גם בשם פיגום מגדל, הוא פיגום שאינו מחובר אל המבנה ומשום כך נקרא עצמאי. הפיגום העצמאי נחלק לשני סוגים: הפיגום הקבוע מוקם במיקום ספציפי ומקובע למקומו כשלא ניתן להעבירו ממקום למקום באתר העבודה, והפיגום הנייד שמוקם כולו על מערך גלגלים באופן שמאפשר לנייד אותו ממקום למקום באתר העבודה. מאחר והפיגום הוא עצמאי ואינו מחובר למבנה, יש להקים אותו על קרקע יציבה ומיושרת. כמו כן, השימוש בפיגום עצמאי מותר רק באזורים בהם אין רוחות חזקות שיכולות לערער את יציבותו. את הפיגום יש לחזק באמצעות קשירות וחיזוקים וכן יש להוסיף לו סולמות בממד הצר ובחלקו הפנים של הפיגום.
פיגום זקפים
פיגום זקפים הוא פיגום נפוץ המורכב משני טורי זקפים עשויים קורות מתכת או עץ, כשבין כל שני טורים כאלה ובמפלסי הגובה השונים נמתחים משטחי העבודה. הקמת פיגום זקפים דורשת עמידה בשורה של תקנות המתייחסות לאלמנטים כדוגמת המרחק בין הזקפים, ייצוב הזקפים בצורה אנכית מושלמת, רצפת הפיגום, מאפייני זקפי המתכת, אדני הפיגום, אזני הפיגום, מידות של הסמוכות וכדומה. בניגוד לפיגום העצמאי, פיגום הזקפים מחובר למבנה באמצעות קשירת כל זקף אל עוגן המותקן על גבי המבנה. המרחק בין קשירות אלה הוא 6 מטרים עד לגובה של 20 מטר ו-5 מטרים בזקפים גבוהים יותר. כמו כן, המרחק האנכי בין קשירה לקשירה לא יעלה על 4 מטרים.
פיגום שלוח
פיגום שלוח הוא למעשה משטח שבולט מהמבנה כלפי חוץ ושאותו יש לעגן למבנה בשלוש צורות אפשריות: קיבוע המשטח אל רצפת הקומה ממנה בולט המשטח באמצעות ברגים, הנחת משקולות שיהוו כוח נגד למשקל האנשים והחומרים על גבי המשטח הבולט או עיגון באמצעות מוטות טלסקופיים הנמתחים מן הקרקע ותומכים בפיגום מלמטה. פיגום שלוח משמש בדרך כלל כעמדת חומרי גלם וציוד אך יכול לשמש גם לתנועת צוות העובדים וגם כמשטח עבודה לכל דבר ועניין. השימוש בפיגום שלוח אפשרי אך ורק כאשר למבנה ישנם אזורים חזקים ויציבים שיכולים לשמש כעוגן עבור הפיגום. כמו כן, ההנחיות מחייבות מתיחת גדר סביב המשטח הבולט על מנת להגן מפני נפילת עובדים וחפצים.
פיגום זיזי
פיגום זיזי הוא פיגום המורכב ממשטח עבודה המונח על גבי זיזים המעוגנים אל המבנה עצמו. הזיזים מחוברים אל המבנה באמצעות ברגי עגינה ולאחר ייצובם ניתן להניח עליהם את משטחי העבודה שמשמשים לרוב למטרת טפסות מתועשת. הזיזים עצמם חייבים להיות עשויים ממתכת ולהיות מעוגנים היטב אל המבנה. כללי הבטיחות מגבילים את העומס השימושי המרבי על פיגום זיזי לרף עליון של 100 ק"ג לכל מטר רבוע של רצפה. לאחר סיום העבודה עם הפיגום מוסרים הזיזים וברגי העגינה מנוסרים.
פיגום תלוי
בעוד מרבית הפיגומים נסמכים על גבי הקרקע, הפיגום התלוי דווקא נתלה מראשו של המבנה ונסמך על עוגן ייעודי המותקן בראש המבנה. הפיגום התלוי משמש בעיקר לעבודות על חיפוי ומעטפת המבנה וניתן לחלק אותו לשני סוגי פיגומים מרכזיים: הפיגום התלוי הקבוע משמש כאשר המבנה מוקם על גבי קרקע משופעת ולצורך עבודות טיח או חיפוי קירות והוא כולל בדרך כלל מספר משטחי עבודה קבועים. לעומתו ישנו הפיגום התלוי הממוכן הכולל בדרך כלל משטח עבודה יחיד שאותו ניתן להרים ולהוריד לגבהים הנדרשים באמצעות כננת המותקנת בראש המבנה. השימוש בפיגום תלוי נפוץ בעיקר במבנים הממוקמים על גבי קרקע משופעת או בעבודה על מבנים שסביבתם לא מאפשרת הקמה של פיגומי קרקע, למשל בלב אזורי מסחר עם תנועה ערה של עוברים ושבים. את הפיגום יש למקם בצורה חכמה על מנת להימנע מהפרעה של מרפסות או בליטות שונות של המבנה כלפי חוץ, דרכם לא ניתן יהיה להניע את הפיגום הממוכן.
פיגום ממוכן
פיגום ממוכן הוא פיגום בעל משטח עבודה יחיד שניתן להרימו ולהורידו לגבהי העבודה הנדרשים באמצעות מנגנון הרמה ייעודי. ההיגיון שעומד מאחורי הפיגום הממוכן הוא שבכל עת עובדים על מפלס אחר של הבניין ולכן אין צורך להקים פיגומים שמספקים גישה לכל המפלסים בעת ובעונה אחת וניתן להשתמש במשטח עבודה אחד שאותו אפשר לנייד בין המפלסים על פי הצורך. על כן, פיגום זה מתאים לסוגי עבודות ספציפיים שאכן מבוצעות בצורה מדורגת ולא בו זמנית על כל שטח הפנים של הבניין. הפיגום הממוכן יכול להגיע בתצורה שדורשת קשירה וחיבור אל המבנה או בתצורה עצמאית ועבור כל אחד מן הסוגים הללו ישנם כללי בטיחות פרטניים וייעודיים. פיגום ממוכן מחייב בדיקה מקדימה של מומחה וכן בדיקה שגרתית בתדירות של לפחות אחת לשישה חודשים לאורך תקופת העבודה באתר.
כאמור, כל אחד מסוגי הפיגומים הללו משמש למטרות שונות בהתאם למאפייני התפקוד שלו. ישנם פיגומים שבהם ניתן לעשות שימוש אך ורק על גבי קרקע חזקה ויציבה וישנם אחרים שהופכים לרלוונטיים כאשר הקרקע היא בוצית ולא יציבה. ישנם פיגומים המתאימים לעבודות במבנים קיימים ופעילים בעוד אחרים מתאימים יותר למבנים שאין סביבם תנועה או מגבלה כלשהי להציב אותם על גבי הקרקע. בכל מקרה, כל החלטה על סוג הפיגומים וכל תהליך ההקמה והבדיקה של הפיגומים חייבים להיות מלווים על ידי גורמים מוסמכים ולהיות מונחים על פי התקנים ותקנות הבטיחות הייעודיות לכל סוג פיגום בנפרד ולכל סוגי הפיגומים גם יחד, וזאת על מנת להבטיח את שלומם של העובדים ושל העוברים והשבים באזור.
